בוריס כרמי (2002-1914) 

בוריס וינוגרד, לימים כרמי, נולד ברוסיה בשנת 1914. אמו נפטרה בילדותו, ומאביו התייתם בהיותו בן 16. בוריס הנער עזב את ארץ הולדתו ועבר להתגורר בבית קרובים בוורשה שבפולין. מכאן החל מסע נדודים על פני כמה ארצות. כעבור זמן קצר עבר לגרמניה, שם למד בפנימייה. בשנת 1933 נסע לאיטליה ושהה בה כמה חודשים וממנה המשיך לצרפת. הוא החל ללמוד אתנוגרפיה בסורבון בפריס ושם אף נפתח פרק הצילום בחייו ("תמיד הייתי חובב צילום, אבל עד שהגעתי לפריס, לא הייתה לי מצלמה, ושם, בשביל עבודת השדה באתנוגרפיה קניתי את המצלמה הראשונה שלי. לייקה").

בשנת 1936 הגיע לדנציג, שהייתה אז אזור חופשי, מתווך הכרה שעליו למהר ולברוח מאירופה.אחותו, שעלתה ארצה שנה קודם לכן, סידרה לו סרטיפיקאט (אישור עלייה משלטונות המנדט הבריטי). עם הגיעו לארץ בשנת 1939 החל עוסק לפרנסתו בחקלאות ועד מהרה פנה לצילום.

בתקופת מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושימש צלם מפות במצרים ובאיטליה. בעת שירותו פגש את הצלם הברלינאי הנס חיים פין, אשר שכלל את ידיעותיו בצילום עיתונות. עם שחרורו מהצבא הבריטי התגייס כרמי ל"הגנה" ושירת כצלם מפות ואף נבחר לתפקיד צלם ביטאון צה"ל "במחנה". במקביל עסק בצילום מקצועי ונמנה עם חבורת הצלמים "הייקים" בתל-אביב, יחד עם בנו רותנברג, הנס חיים פין, פריץ כהן, היינץ קאופמן ופאול גולדמן. בשנים 1976 – 1952 עבד כרמי כצלם ביומון "דבר"  ובמוסף השבועי שלו, "דבר השבוע". בצילום עסק עד מותו בשנת 2002.