נאומו של נשיא המדינה הראשון ביום פתיחת הכנסת הראשונה

נאומו של נשיא המדינה הראשון ביום פתיחת הכנסת הראשונה. בנאומו באותו יום אמר: "יום גדול היום הזה בחיינו. אל ייחשב הדבר לנו ליהירות יתירה, אם נאמר כי יום גדול הוא גם בחיי העולם. בשורת עידוד ותקווה טובה יוצאת בשעה זו מן הבית הזה, מעיר הקודש הזאת, לכל הנרדפים והמדוכאים בעולם כולו הנאבקים על חירות ושוויון... אם אנחנו, העם הדווי והסחוף, המדולדל והנדכא, זכינו למעמד זה – יש תקווה לאחריתם של כל הנושאים נפשם לדין צדק. אישי הכנסת, שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות, וכי הכיסופים והתפילות של דורות… מלוות את צעדיכם. מי ייתן והיינו כולנו ראויים לגודל השעה ולכובד האחריות. ייזכרו כל אחינו ואחיותינו, ביישוב ובתנועה הציונית, שהלכו לעולמם ולא זכו להגיע אתנו יחד עד הלום. נעמוד דום ונפקוד ברטט של קדושה את זכר בנינו ובנותינו, היקרים והאהובים, אשר בגבורת עלומים מסרו את נפשם על תקומת מדינת ישראל והגנתה. הכנסת הראשונה למדינת ישראל פתוחה!" (מקור)